אַחֲרֵי שֶׁשְּׁנֵינוּ לֻקַחְנוּ מִן הֶעָפָר הַגַּס
        לְעַדְּנוֹ בְּזֵעַת אַפֵּינוּ
        כַּאֲשֶׁר יָדְךָ הוּנְפָה כְּלַפֵּי מַעֲלָה
        רוֹעֶדֶת
        מַבָּטְךָ הָיָה לְאַלִֹּים – מָלֵא
        בְּכַוָּנוֹת מִתְנַדְנְדוֹת
        וְאִתָּהּ שָׁעַטְתָּ בְּמַעֲלֶה תּוֹךְ-אִישׁוֹנְךָ הַכֵּהֶה
        לָגַעַת בִּקְצוֹת קְרוּמֵי הַמֹּחַ הַדַּקִּים
        הַמְּלֵאִים בַּדָּם
        הִתְעַצַּמְתָּ וְהִכֵּיתַנִי
כַּאֲשֶׁר אֲנִי הִתְמַסַּרְתִּי לִשְׁפִיכַת הַדָּם
        (דַּם אָבִינוּ הַפּוֹרֵץ מִנְקָּבִים אֲשֶׁר פָּתַחְתָּ)
        לַכְּאֵב הַמַּרְבִּיץ גּוּפִי מֵהֶעָפָר
        מַבְרִישׁ אוֹתִי בְּאִוְשָׁה חֲרִישִׁית הַחוּצָה
        אֶל מַצָּבִי הַנּוֹכְחִי – שֶׁבְּנוֹכְחוּתִי
        אֲנִי מַצָּבְךָ הַחֲלוֹמִי
        רֶגַע מַרְגוֹעַ לְעִוּוּתֵי נַפְשְׁךָ הַמִּתְפַּתֶּלֶת
        בֵּין נְשׁוֹתֶיךָ
        שׁוֹאֶלֶת:
        הַאִם אַחֲרֵי כָּל זֹאת זֶרַע לְהַמְשִׁיךְ?
וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת
        עוֹד יֻטְמַן גַּרְעִין בָּרִיא בָּאֲדָמָה
        יָצִיץ הַפֶּרַח, הַפְּרִי יֻגְמַל
        לְהֵחָקֵר
        כַּאֲשֶׁר אַדְמָתְךָ הָרַצְחָנִית בַּחֲרוּלֶיהָ
        תָּשׁוּב לְהֵעָבֵד.

גלילה לראש העמוד