שְׁבִי נוֹסֵק הָאָדָם בִּכְנָפָיו
מְדַדֶּה בְּיִסּוּרָיו
יֻלַד שֹׁרֵר לַצְּמָחִים פָּרוֹח
אוּלָם נֵבֶל מֵיתְרֵי הַגּוּף
הֱיוֹת מְזוֹנָם יוּשַׁב
נוֹצָה אַחֲרֵי קוֹדַמְתָּהּ
נִמְרְטוּ
הָאֱלֹהִים הַחַיִּים בְּכַנְפֵיהֶם
יָמִים מִתְהַלְּכִים בַּדֶּמַע
צָלְלוּ
בְּהֵאָסֵף זִרְמַת הַחַיִּים אֵלֶיךָ
וְהַמַּיִם יִזְרְמוּ בְּפִתּוּלֵי הַנְּהָרוֹת
אֶל הַיָּם
וְהָאֵשׁ שֶׁתָּבוֹא אַחֲרֵי יָרַד גֶּשֶׁם
תַּלְהִיט בַּשָׂדוֹת
אוּלָם אֲנִי נִטְמַנְתִּי בְּתוֹכָם
בִּנְּשִׁיקָה
אוֹ בְּרִשְׁפֵי זַעַם הַכְּאֵב שֶׁשָּׁקַע
אֲנִי שֶׁהֵעַזְתִּי בִּשְּׁאֵלָה.