וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם
וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
במדבר פרק טו לט
הַלֵּב מִדַּפֵּק
הַלֵּב מִדַּפֵּק עַל קִירוֹת הַגּוּף
עוֹרֵג אֶל פִּתְחֵי חוּשִׁים
שָׁב לְרוֹקֵן חֲדָרָיו הַשְּׁנַיִם
מִתְמַלֵּא בַּמַּרְאוֹת הַמְּזַהֲמִים
עַד מָתַי תָּשׁוּב לְלַקֵּק
בַּשָּׁוְא הַבְּהֵמִי
עַד מָתַי לְהִתְבַּסֵּם
בְּאֵדֵי הַכֹּהַל הַסְּתָמִי?
עַל לְחָיי מֻנַּח הַדֶּמַע
בִּכְתֵפַי אוֹחֵז הָרַעַד
זוּ בַּקָּשַׁת אַדְנוּת לַנֶּפֶשׁ
הַעוֹדְךָ יֶשְׁנוֹ
הַעוֹדְךָ יֶשְׁנוֹ מַלְכִּי וֶאֱלֹהַי
מַלְכִּי וֶאֱלֹהַי
רוּחֲךָ עָלַי אַמְלִיךְ
