עמוד 45 – ספר שני – מַסַּע עַצְמָם – צִיּוֹנוּת תשפ"א

מַסַּע עַצְמָם – צִיּוֹנוּת תשפ"א

וְכָךְ, לְאַחַר הַיְּצִיאָה

חָזְרָה אֶל מְקוֹם הֻלַּדְתָּם

(זֶה כְּאַלְפַּיִם שָׁנִים

מַעֲמִיסִים הַסַּוָּרִים הַזְּקֵנִים

אֶל בֶּטֶן אֳנִיָּתָם הַנּוֹדֶדֶת

חֲבִילַת מִטְעַן אָבוֹת עַתִּיק)

קָמָה עֲלֵיהֶם זוֹ הַטַּלְטֵלָה

בְּלֵביָם

מִתְנַפְּצִים גַּלִּים עַל פַּח הָאֳנִיָּה

מְמַסְּכִים בְּעַד מָשׁוֹשֵׁי מַכְשִׁירֵיהֶם הַנִּלְהָבִים

קוֹלְטִים מְבוּכָה

כֵּן, נִלְהָבִים הָיוּ

לְעֵת יָצְאוּ

לְעֵת נִרְאֶה לָהֶם חוֹף מִבְטַחִים

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת כְּכָל הָעַמִּים –

כָּאן תָּקוּם מְדִינָה

נָבוֹא אֶל הַמְּנוּחָה.

ְעַכְשָׁו מְפֻקָּחִים

בִּקְּשׁוּ לְהָטִיל אֶל הַיַּם

חֲבִילַת מִטְעָנָם הָעַתִּיק

שֶׁהִכְבִּיד

פַּעַם וְעוֹד פַּעַם

בְּכָל הָאֶמְצָעִים הַפּוֹלִיטִיִּים שֶׁבְּרָשׁוּתָם

הִתְאַמְּצוּ לְאַבֵּד

מַסַּע עַצְמָם

לָדַעַת  

תַּכְלִית הַיְּצִיאָה.