הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה
וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה
זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה
ירמיה פרק לא כו
מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיְתָה זוֹ רָשׁוּת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת:
בַּבֹּקֶר, בַּבֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת
בְּלַהַט נוֹעֶרֶת:
מַהֲרִי, מַשְּׁשִׁי, בְּטֶרֶם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה
תַּעַבְרִי –
שְׁלַל צִבְעֵי הַזְּמַן.
אֲבָל, מִכָּאן וְאֵילָךְ זוֹ רָשׁוּת הַנֶּפֶשׁ הָאַחֶרֶת:
נִדְרֶכֶת לְמַגַּע אֶצְבְּעוֹתַי
מִתְחַפֶּרֶת בְּגֻמְחַת הַהִתְקַשְּבוּת הַשְּׁמֵימִית
נוֹהֶמֶת מֵעֹנֶג
מִתְפַּלֶּשֶׁת בְּטַל הַמָּזוֹן הַמִּסְתּוֹרִי –
בְּהֶמְתִּי.
וְכָךְ, מוֹצָא אֲנִי
(עַל גַּבֵּי מְאַיֶמֶת סַכִּין עֲרָבִית)
מְהֲלֵּךְ בֵּין סִמְטָאוֹת פְּתַלְתַּלּוֹת
כּוּכִים אַלִּימִים –
יוֹרֵד אֶל רַחֲבַת הַכֹּתֶל
מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ הַמְּשֻׁפָּץ: “תּוֹרַת חַיִּים”
עַד לְ”שַׁעַר הַפְּרָחִים”
מָאתַיִם מֶטֶר מַבְּטֵי שִׂנְאָה שׁוֹלְחִים
וְהָאָדָם עוֹמֵד עָלַי
מְזָרֵז בִּי לָצֵאת מֵרָשׁוּת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת
אֶל הָאַחֶרֶת
וְהַבְּהֵמָה הוֹלֶכֶת וְגוֹעָה לְפָנָיו
רוֹצָה מּוּוּוּדָעוּת
