כִּי הָאָדָם עֵץ הָשָדֶה (דברים כ יט)
בְּתוֹך
מוֹקֵד בְּעֵרַת הַקַּיִץ בַּרְחוֹבוֹת
תַּנוּרֵי הֶעָנָק הָעִירוֹנִיִּים
לוֹחֲכוֹת הַלֶהָבוֹת מְעַט יַרְקוּת
הַשָּׂגוֹתַי הַחָרְפִּיּוֹת.
חֲרוּכִים עֲרוּצֵי חוּשַׁי
מְבַעְבֵּעַ נוֹזֵל הַמֹּחַ
צְרוּבוֹת כַּפּוֹת רַגְלֵי מַחְשְׁבוֹתַי
עַל הָאַסְפַלְט הַלּוֹהֵט מֻנָּחוֹת כְּתוּתוֹת
מֻשְׁלָכוֹת בְּתוֹךְ הֲמוֹן אָדָם מַזִּיעַ
עַד יָבוֹא גּוֹאֵל
עַד אָבוֹא בְּמַּצְנֵן הָעֶרֶב
וְקָדְקֹדִי הַמְּפֻיָּחַ מֵחֹם הַיּוֹם
יִפָּגֵשׁ שׁוּב
עִם בְּנוֹת הַשִּׁיר
מְשַלְחוֹת מַעֲיָנִים בְּחַרְבוֹנֵי קַיִץ
נְעִימוּת מַשַּׁב הָרוּחַ
כִּי הָאָדָם עָץ הָפוּךְ
שֳׁרָשָׁיו טוֹבְלִים בִּבְאֵר הַשִּׁיר
עֲנָפָיו נֶחֱרָכִים בִּרְחוֹבוֹת מֻלְהָטִים
וְלֹא אֻכַּל.
