שיר אָבֵל – שְׁלִישִׁי מִתּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה שִירֵי “שְקִיעַה בַּמַעֲרַב”

ג. שיר אָבֵל

מִבֵּין עַנְפֵי עֵץ הַנִּסְיוֹנוֹת
מֵצִיץ עִיגּוּל השֶמֶש מָלֵא
כָּל תִּקְווֹתַי נִצְבְּעוּ אָדֹם
הִתְנַדְּפוּ בְּבַת אַחַת

עִם הִתְגַּוְנוּת הַאוֹר בַּמַעֲרָב
חָשַבְתִּי:
זֹאת תִּהְיֶה לִתְמוּנַת חֵרוּתִי הַיְּחִידָה

אֲבָל בְּתוֹךְ הַצִבְעוֹניוּת הַדּוֹעֶכֶת
חֶרֶב הַסְתִירוֹת בְּהֶגְיוֹנוֹתַי מְזַמֶרֶת
שִיר לְחֹסֶר הַמוֹצָא.

אָז נֶעֶלְמָה הַשֶּמֶש מִן הַאֹפֶק
וַאֲנִי שָלַחְתִי יָד בְּנַפְשִי הָרֵיקָה
מֵעִינּוגֶיהָ

שִירַת הַאֹדֶם הַדּוֹעֵךְ
הִנֵה כָּל רִשוּמֵי חֵרוּתִי
נִמְחְקוּ בְּרֶגַע אַפְסִי זֶה.

גלילה לראש העמוד