ב. הָאֲנִי שֶׁלָּךָ
הָאֲנִי שֶׁלָּךָ מְמַלֵּא כָּל חֲדָרִים
אֵינוֹ מַשְׁאִיר אֲפִלּוּ סֶדֶק דַּק
מָקוֹם פָּנוּי בַּקִּיר
אֶל מוּל פְּנֵי הַסַּכָּנָה
שֶׁיַּחְדְרוּ לְבֵיתְךָ
שְׁכֵנֶיךָ הַמִּסְתּוֹרִיִּים
(אוֹתָן צוּרוֹת דָּת יְשָׁנוֹת וּמְאוּסוֹת)
בַּפוּל ווֹלְיוּם אַתָּה טוֹרֵף חוּשִׁים
מְמַלֵּא ת’אֲוִיר בְּשִׁלּוּשׁ קָדוֹשׁ:
“אֲנִי אֵינֶנִּי כָּאן
אֵין אֲנִי כָּאן
כָּאן אֵינֶנִּי אֲנִי”
גַּם עַל פִּתְחֵי הַיְּצִיאָה
שׁוֹמֵר הַפַּחַד
עַד לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה מְטַפֵּס
הָרֵיחַ הַנּוֹרָא
מְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ מוֹצָא
מִמְּצוּקָה
