לִשְׁקֹעַ אֶל הַצְּלִילִים הַזּוֹרְמִים מֵעֵבֶר
בְּשֵּׁנָה לֹא שֵׁנָה מְעֻרְפֶּלֶת, אוֹ
בִּיקִיצָה אִטִּית מֵרַחֶפֶת, תּוֹךְ
חֲלוֹם גּוּפוֹת טְמֵאִים
דַּעַת רִגְעֵי בְּרִיחָה מֵהַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
אֶל כֵּהוּת שָׁם הָחֵרוּת מְדַבֶּרֶת
בִּשְׂפָתָהּ הַבָּאָה רֶגַע, רֶגַע הִיא חוֹלֶפֶת
נְקֻדּוֹת מִשְׁעָן בַּחֲלַל הַחֲשִׂיפָה הָעַצְמִית
קַו יָשָׁר
בַּמַּעֲרֶכֶת צִירֵי הַזְּמַן הַמִּתְעַקֵּם
שְׁקָרִים הֵם הַתְּמוּנוֹת בַּאֱמֶת עָצְמָה
בִּגְדֻלָּתָהּ הִיא קַיֶּמֶת רִגְעֵי
יְצִיאָה מִמַּרְאֵה הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה – –
לַחְרֹט בִּזְמַן הַדּוֹהֵר עַל מֵרְכֶּבֶת מְקוֹמוֹ
נִגּוּן תְּהִלָּה לְחִפּוּשׂ הַמָּקוֹר
שָׁם סוֹד חָכְמַת אֱנוֹשׁ.