עמוד 30 – ספר שני – רְאִי אַדְמָתֵךְ

רְאִי אַדְמָתֵךְ הַרְוֻיָּה בַּגֶשֶׁם

שֹׁקֶת לַחֲלוֹמוֹת קַיִץ יְרֻקִּים

עַד מֵעֵבֶר לִגְדוֹתֵיהֶם גוֹדֵש

עֲרוּצֵי נְחָלַיִך

סָחַף פֶּרֶא עוֹקֵר צִדֵּי הָרִים

הֵיטֵב חָרַה לָךְ הַקָּיִץ שֶׁעָבָר

חֵלְקַת בְּשָרֵךְ הַצְּעִירָה וְהַצָרָה –

גּוּש דָּן לוֹהֶט בַּחֲרְבוֹנָיו

עַכְשָׁו בַּלֵּילוֹת עַל מִשְׁכַּב פְּחָדֶיךָ

מְקַּשְׂקְשׂוֹת רוּחוֹת שְׁמוֹנִים קמ”ש

עַל תְּרִיסֵי הַבָּתִּים הַמֻּגָּפִים

כִּמְעַט אָמַרְתִּי: קוּמִי

פִּתְחִי חַלּוֹן

רְאִי –  

הִנֵּה הִשְלִיגוּ נוֹפַיִךְ

כִּמְעַט אָמַרְתִּי: הִתְעוֹרְרִי

הַבִּיטִי הֵיטֵב 

עוֹד מְעַט וְהִנֵּה

יָבֹא דּוֹדְךָ