לִשְׁמֹעַ אֶת הָאֶבֶן
הַקּוֹל הַמִּדָבֵּר
מֵעֵבֶר לָרֹבֶד הַסַּלְעִי
בִּיסוֹד הַמֻּרְכָּבוֹת
מַה לָּאֶבֶן וְלַקּוֹל?
“דּוֹמֵם” “דּוֹמֵם” יִקָרֵא לָהּ.
לָנוּ, לָנוּ הַחַיִּים
יְכֹלֶת הַבְּחִירָה
עֲשוֹת טוֹב
סוּר מֵרָעַ
לָנוּ הַכֹּסֶף הַגָּמוּר
הַגְּבוּרָה
עַד נָּבוֹא אֶל הַקְּדֻשָׁה
נָבוֹא בִּשְׁעָרֶיךָ יְרוּשָׁלַיִם
לַחְשֹׂף בָּאֶבֶן טֶפַח
יְכֻסּוּ טִפָחַיִים
מֵהַמָּחוֹזוֹת הַכֵּהִים שֶׁבְּמֹחוֹתֵינוּ
הַצְּלִיל הַמִּדָבֵּר בַּהֲוָיָה
כֻּלָּה –
זֶה מִסְתּוֹרִין שֶבְּחַיֵּינוּ.