עַל מִשְׁתֵּה הַבִּירָה וְלָעַס הַבָּצֵק לְמִינֵהוּ
אָשִׁיר בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת שֶׁל יֶּלֶד –
“הָאִישׁ הָרַע” רְאִיתִיו בְּעֵינֵי סָבִי, יְהוֹשֻׁעַ
מִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק מְגַהֵק, בִּטְנוֹ הָרַכָּה מְקַפֶּצֶת

עִם בֹּקֶר, פְּתַח צֹהַר חַלּוֹנְךָ אֶל יוֹם חָדָשׁ
הַמֶּלֶךְ
הַשְׁקֵף מֵרוּם גֹּבַהּ טִירָתְךָ שֶׁעַל צֶלַע הָהָר
הַבֵּט לְמַטָּה, אֶל עָשְׁרוֹ שֶׁל הָעֵמֶק.
עֵת הַצִּפֳּרִים בְּנִגּוּן שִׁלְטוֹנְךָ עֲלֵי אֶרֶץ יְפַצְּחוּ
יִרְחַב לְבָבְךָ

וְאוּלָם בַּלֵּילוֹת, עֵת בְּמַעֲרַב הַשֶּׁמֶשׁ דּוֹעֶכֶת
דּוֹהֲרִים בְּנַפְשְׁךָ סוּסֵי זִכְרוֹן הַתַּבְעֵרָה
קָשׁוֹת דּוֹפְקוֹת פַּרְסוֹת שַׁלְוָה, רַעֲמָה סְבוּכָה
אֶת נְעִימוֹת הַיּוֹם מְנִיפָה
וְהֵם חוֹזְרִים הוֹלְמִים בְּבִרְכַּת אַדְמָתְךָ
עוֹלִים מִתּוֹךְ אֵד הַשִּׁכְחָה

וַאֲנִי בָּאתִי אֵלֶיךָ לִמְצֹא אָדָם חַי
אֲבָל מָצָאתִי מוּזֵאוֹן
טוֹבֶלֶת בַּמַּיִם הַזְּדוֹנִים
שׁוֹמַעַת יְחִידָתִי
שׁוֹאֶגֶת הַחַיָּה בְּצִמְאוֹנָה

מִתּוֹךְ אוֹצְרוֹת הַתַּרְבּוּת הַנַּעֲרָצָה
יָצְאָה לִטְרֹף טַרְפָּהּ – בַּחֲשֵׁכָה

וְהָמָה הָיוּ עָרֵי הָאוֹחֲזִים בָּרוּחַ
יֹפִי הַבִּנְיָן לִבִּי אַחֲרָיו לָהַט
דֶּרֶךְ בָּהּ הֵעֵז הַנַּעַר
עֵת יָשִׁיט בִּנְהַר הַחַיִּים
מְחִיר הָאָשָׁם.