אָדָם מְבַקֵּש אָדוֹן לְנַפְשוֹ
נַפְשוֹ הַמֻּשְׁלֶכֶת מִנֶגֶד

יָדָיו שֶמִשְמְשוּ כָּל חֶפְצֵי עוֹלָם
מִתְנוֹעֲעוֹת כְּכַנְפֵי צִיפוֹר
מְחֻסַּרוֹת כָּל שַיָּכוּת.
עֵינָיו שֶתָּרוּ אַחֲרֵי כָּל מַרְאוֹת הַיֹפִי
מְבַקְּשוֹת לָצֵאת מֵאֲרֻבּוֹתֵיהֶן
לְבָנוֹת מֵאֵימָה.

מַה טַּעַם בְּכָל חֶפְצֵי עוֹלָם
לְלֵב מְרֻקָּן מֵחִמוּד שְלָלוֹ
מַרְאֵה לִבְלוּב הַיֹפִי בַּשָּדוֹת לְנֹכַח
יְדִיעַת רִיסוּק הָאֵיבָרִים
הַחַיִּים לְלֹא מְנוֹעֵיהֶם הַרְצוֹנִיּים נִכְנָסִים
לְסִחְרוּר בִּלְתִּי הָפִיךְ
כְּגֹבַהּ מַעֲלָם.

אָדָם מְבַקֵּש מְבַקֵּש אָדוֹן לְנַפְשוֹ
נְקֻדַּת אֲחִיזָה בְּשָמָיו הָרֵיקִים.

גלילה לראש העמוד