רביעי בסוכות תשנ”ז
גַּם מַצְלֵמַת הַשִיר שֶלִי הָיְתָה שָם
בִּשְעַת בֹּקֶר אַחַת מְאֻחֶרֶת
בְּחֶבְרוֹן
קוֹלֶטֶת שַׁרְשֶרֶת צַנְחָנִים אֲדֻמֵי כּוֹבַע
מְפַסְּלִים הַבָּעָת פָּנִים נֻקְשָׁה
בִּפְקוּדָה
הָעֲבְרָה בַּקֶשֶר הַחֲטִיבָתִי מִגָבוֹהַּ –
מֵעַל גָּבוֹהַּ
לֹא עָמְדוּ חֲסִימוֹתֵיהֶם הַחֲפוּזוֹת
לְעֵת פָּרְצָה כְּמֵימֵי נַחַל בְּמִדְבַּר יְהוּדָה
סוֹחֶפֶת עִמָּה כַּמָה אַלְפֵי נְעָרִים
וּנְעָרוֹת, גְּבָרִים וְנָשִים
שׁוֹצֶפֶת וְשׁוֹטֶפֶת וְדּוֹפֶקֶת
עַל הַשְׁעָרִים הַחֲסוּמִים –
הַנְּשָמָה.
עַנְנֵי תְּחִלַּת חֹרֶף רַכִּים
חָגִים מֵעַל הָעִיר
וְשֶמֶש נְמוּכָה מַפְצִיעָה בַּהֶם
גִּזְרֵי אוֹר דָקִּים.
גָּבוֹהַּ מֵעַל גֹּבַהּ עֵינֵיהֶם שֶל
יוֹעֲצֵינוּ וְשָׂרֵינוּ
עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ דֶרֶךְ
אַרְבָּעָה יָמִים עָבַר מָסַעֵנוּ
אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְבָר אֻשְפְּזוּ
בְּסֻכּוֹתֵינוּ
וְאָנוּ הָעוֹמְדִים כָּאן הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן חֲגִיגִיים
אֶל מוּל שַרְשֶרֶת צַנְחָנֵי אָחִינוּ יוֹסֵף
הַמִּתְנַכֵּר
נָבוֹא עִמָּם בְּעוֹד יוֹמָיִם
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
תשנ”ז
נִפָגֵּש בְּנַחֲלַת דָּוִד.
