הולדת אברהם

תמונה ראשונה – הולדת אברהם

א. הלידה כאירוע קוסמולוגי.
ב. סדר חברתי חדש.
ג. אברהם כמוליד את תהליך תיקון הבריאה.
ד. סיכום

א. הלידה כאירוע קוסמולוגי.

בשעה שנולד אברהם אבינו עליו השלום עמד כוכב אחד ממזרח ובלע ד’ כוכבים לארבע רוחות השמים. אמרו חכמים לנמרוד: בן נולד לתרח בשעה זו שעתיד לצאת ממנו אומה, שתירש העולם הזה והעולם הבא…
אוצר המדרשים מעשה אברהם
בתמונה הזאת, כפי שמצטיירת במדרש, המערכת הקוסמולוגית, הכוכבים, שותפים בהולדת אברהם. בבסיס המדרש עומד הרעיון שיש שותפות בין הבריאה והאדם. הבריאה שותפה מלאה בתולדותיה של האנושות. מושפעת ממנה ומשפיעה עליה. ההשפעה היא הדדית – חומרית ורוחנית. לפי תפיסה רעיונית זאת נוצרה הבריאה כמערכת הרמונית אחת, שבה כל גורם משפיע על זולתו. יש לכך השלכות מעשיות כמו הרעיון של השמירה על איכות הסביבה. רעננות הטבע בסביבת האדם משפיעה על חייו. אך לפי תפיסת התורה עיקר ההשפעה של האדם על סביבתו היא מוסרית. רמתו המוסרית של האדם מביאה את הבריאה אל גילוייה של התכלית, שלמענה היא נבראה.
אמר רבי יהושע בן קרחה “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם…” – בהבראם – באברהם בזכותו של אברהם…
מדרש רבה בראשית – פרשה יב פסקה ט
רעיון זה מוצא את ביטויו במדרשים שונים. תובנה זו מלווה גם את המפרשים ההולכים בעקבות המדרשים, כך גם ניתן להסביר כמה מפשטי המקרא כמו: “וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה” (בראשית פרק ד י); “וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ” (בראשית ו יג ); “אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה וכו’. “ (ויקרא כו לד’)
בתמונה דלעיל כפי שציירה המדרש שותפים כוכבי הרקיע בלידת אברהם. אין זאת רק בשורה סמלית בלבד. גרמי השמים שותפים מלאים בפועל במציאות המחודשת שבעצם לידתו. כוכבו של אברהם מופיע כנלחם בסדר הישן. ארבעת הכוכבים אותם הוא בולע מייצגים את הטוטליות שבמאבק. כל כיווני השמים חייבים להיות שותפים בשינוי. המאבק הוא על סדרי השלטון בחברה האנושית ועל עתיד האנושות. אין אפשרות לפשרות. “הסדר הישן” מיוצג על ידי ארבעת המלכים החזקים בעולם . כאשר נמרוד המלך הוא העומד בראשם. הוא השליט הנוכחי המנהל את סדרי החברה המעשיים לפי תפיסותיו ותפיסות חכמיו, המאבק בינו לבין אברהם הוא על הדרך שבה תנותב המשך דרכה של האנושות.

ב. סדר חברתי חדש.
אמרו לו (חכמיו לנמרוד), אם רצונך יינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגהו.
המשך המדרש, שם
לסדר החברתי שקדם ללידת אברהם שותפים החכמים. נמרוד המלך הוא המבצע את השקפת עולמם. יש בבסיס השקפתם היגיון אימננטי: העולם מנוהל על ידי כוחות הטבע. ידיעת חכמת הטבע והמנגנונים הרוחניים השולטים בו נותנת למלך יכולת לשלוט בו. מכוח שליטה זו יש לו הצדקה מוסרית בלתי מוגבלת לשלוט בחיי האדם. הוא יכול להוציא להורג כל מי שמאיים על שלטונו – אפילו תינוק בן יום אחד. הוצאה להורג אך ורק מתוך הסתכלות בתנועת הכוכבים בשמים ובסדרי המזלות. מספיק ניחוש אינטואיטיבי של משמעות תנועותיהם, כדי לאיים על שלטונו של המלך ולגזור את דינו של התינוק. חוכמת ההסתכלות בכוכבים של היא יועצי המלך היא שמזהה את הסכנה שבהופעת עולם ערכים חדש שבהולדת אברהם – שונה ממה שהם עיצבו.

ג. אברהם אבינו כמוליד את תהליך תיקון הבריאה.
בזכותו של אברהם… שהוא קיים העולם שהוא חסד עילאה ולכן לו נצטווה על המילה ולכן בימיו נסתיים שני אלפים תהו.
פירוש הגר”א לספרא דצניעותא – פרק א
כל הבריאה כולה עומדת ומצפה לרגע הולדתו של אברהם. הסדר הישן החברתי והרוחני הוא פרי באושים של כישלון האדם לקבל עליו את עול מלכותו של בורא העולם והליכה בדרכיו. אנושיות שאין בה את היכולת והרצון להתחבר למקורה, עולם כזה נקרא: “תוהו”. זה עולם ללא גילוי התכלית שלמענה הוא נברא: עשיית החסד. ההידמות לדרכי ההנהגה האלוקית הינה הכרח לצורך הצדקת קיום העולם. אפשר שהאנושות תמשיך עוד כמה דורות לנהל חיים ארציים-חומריים, אך מהר מאוד הם יתמלאו בשחיתות ובזוהמה מוסרית.
אמר נמרוד לעמו באו נבנה לנו עיר גדולה ונשב שם בתוכה פן נפוץ על פני כל הארץ כראשונים ונבנה מגדל גדול בתוכה ונעלה לשמים שאין כוחו של הקב”ה אלא במים (כמו במבול) ונקנה לנו שם גדול בארץ…
פרקי דרבי אליעזר ונציה ש”ד – פרק כד
מחשבת הבורא בבריאת העולם צפתה מראש אפשרות זאת של כישלון. מראש נלקחה בחשבון האפשרות שהאדם יבחר לנתק את עצמו מבוראו וההליכה בדרכיו. לכן נוצרה מראש האישיות המיוחדת של אברהם. אישיות מהפכנית, אשר תלחם ותבלע אל קירבה את מייצגי הסדר הישן. תיקח את הטוב שבכוחות הסדר החברתי שקדם לה ותיצור עמו סדר חברתי חדש. סדר המבוסס על ההטבה עם הזולת. הסדר החדש אשר תיצור אישיות זאת של אברהם ילך ויתרקם לאורך הדורות. בעצם התהוותו תיווצר התשובה ויתחולל התיקון לכישלון האנושות הקודם.
“אלה תולדות השמים והארץ בהבראם” ואמרו אל תקרא: “בהבראם”, אלא ב”אברהם”. שכאן מדבר בעולם התיקון (בראשית פרק ב) שתחלה נזכר בתורה רק שם אלקים לבד (בראשית פרק א) והוא עולם המחשבה, שעלה במחשבה להיבראות במידת הדין וראה שאין מתקיים, שנשברו הכלים. אז שיתף בהם מידת הרחמים… שהם חסדים והוא שם מ”ה החדש מיסוד דאדם קדמון והוא נקרא אב”רה”ם – אב”ר מ”ה שהוא חסדים…
בית עולמים על ספר הזוהר דף קכז עמוד ב
כמו בתיאור שלבי הבריאה, שעל פי תורת האר”י, בספרו “עץ חיים”, מופיע בתחילה המשבר ורק אחריו התיקון. כך גם בתולדות האנושות. בתחילה מופיעים מלכים, אשר שולטים בתקיפות ובאכזריות וללא רחמים. שלטונם מאופיין ברצון להתנתק מהתלות של הבריאה בבוראה. מלכים אלו, כמו נמרוד, הם השתקפות של השלב הראשון בבריאה: שלב ה”תוהו”. רק עם לידתו של אברהם נוצרת באנושות אפשרות חשיבה שונה. ההבנה, שדווקא בשילוב כל הכוחות החברתיים והשתתפותם במאמץ לחבר את בני האדם לבוראם היא שתביא את האנושות אל דרך המלך. תחת שלטון זה, השואף לגלות את מלכותו של בורא העולם בפועל, יכולות להיווצר באנושות נורמות חברתיות מתוקנות. כאשר סדרי החברה יהוו הליכה בדרכי ההנהגה האלוקית ייווצרו גם בקרב האנושות ערכים נעלים. ערכים המבטאים כבוד הדדי, עשיית חסד עם הזולת ואהבת האדם. רק כך תבוא האנושות על תיקונה המאושר.
מיד שיגר נמרוד אצל אביו, אמר לו בן נולד לך אמש, עכשיו תנהו לי ונהרגהו..
המשך המדרש, אוצר המדרשים, מעשה אברהם
אין אפשרות לפשרות. הסדר החברתי החדש מאיים על הישן ועל כן חייבים לחסלו.

ד. סיכום
וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְהֹוָה עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
בראשית פרק יח פסוק יח-יט
עם לידתו של אברהם נולדת דרך חדשה באנושות. דרך שתלך ותתעצם על ידי צאצאיו. תלך ותתגבש לכלל עם, גוי גדול, ההולך בדרכי ההנהגה האלוקית: “לעשות צדקה ומשפט”. תינתן גם “תורה” אשר על פיה יונהג העם. ברם, דרכי החשיבה שעיצבו את האנושות בתחילת דרכה נשארים טבועים בה. מפעם לפעם תחפש האנושות את דרכי “התוהו” הקודמים להופעת החסד. בעתות משבר כלכלי, או רעיוני, היא תנתב את דרכה אל העריצות. באכזריות ובדרך של מלחמות והרג תנסה לחזור ולהשליט סדר חברתי המנותק מהמקור האלוקי של הבריאה. המקור האלוקי שהוא היחיד ההופך את החברה האנושית לחברה מתוקנת. חברה המודרכת על פי המוסר האלוקי. מוסר שתחילת גילויו הוא בערכי החסד של אברהם אבינו.