אברהם אבינו – מקורות נוספים

אברהם אבינו – מקורות נוספים

א. לידת אברהם.

מקור א.

ובמדרש אני ה’ אשר הוצאתיך מאור כשדים, בשעה שנולד אברהם אבינו ע”ה עמד כוכב אחד ממזרח ובלע ארבעה כוכבים לארבע רוחות השמים, אמרו חכמיו לנמרוד בן נולד לתרח בשעה זו שעתיד לצאת ממנו אומה שתירש העולם הזה והעולם הבא, אם רצונך ינתן לאביו מלא ביתו כסף וזהב ונהרגהו. מיד שיגר נמרוד אצל אביו, אמר לו בן נולד לך אמש, עכשיו תנהו לי ונהרגהו ואתן לך מלא ביתך כסף וזהב. אמר לו תרח אמשול לך משל למה הדבר דומה, לסוס אחד שאמרו לו נחתוך את ראשך ונתן לך בית מלא שעורים, אמר הסוס להם שוטים אם תחתכו את ראשי מי יאכל השעורים, ואתם אם תהרגו את בני מי יירש הכסף והזהב. השיב לו המלך מדבריך אני מכיר שבן נולד לך. אמר לו תרח בן נולד לי ומת. אמר לו על חי אני אומר לך ולא על מת. מה עשה תרח, החביא את בנו במערה שלש שנים, זימן לו הקב”ה שתי חלונות, מן האחד יוצא שמן ומן השני סולת. כשהיה בן שלש שנים יצא מן המערה, הרהר בלבו מי ברא שמים וארץ ואותי. התפלל כל היום כולו לשמש, ולערב שקע השמש במערב, וזרחה הלבנה במזרח, אמר אין ביד אלו כח, אדון יש עליהם, אליו אתפלל ואליו אשתחוה. הלך אצל אביו אמר לו אבי מי ברא שמים וארץ ואותי, אמר לו אביו אלהי ברא שמים וארץ וכל אלה. אמר לו אברהם הראני אלהיך, שמא יש בהם כח לברוא את כל אלה. מיד הביא עבודה זרה שלו והראהו אלהיו. חזר אברהם לאמו ואמר לה אמי עשי לי תבשילין נאים וטובים, ואביאם לאלהי אבי, אולי יקבלו ממני קרבני. מיד עשתה לו אמו תבשילין נאים וטובים, והביא לאלהי אביו, ונתן לפני הגדול שבהם, ואין קול ואין עונה. חזר לאמו אמר לה עשי לי תבשילין נאים וטובים מן הראשונים. עשתה לו והביאם לפני עבודה זרה של אביו, ואין קול ואין עונה. מיד שרתה עליו שכינה וקרא עליהם פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו, מיד נטל אש ושרפם, והוציא הגדול שבהם לחוץ ונתן האש בידו. כשבא אביו לביתו ומצא אלהיו שרופים, אמר לאברהם בני למה שרפת את אלהי. אמר לא שרפתי אלא הגדול שבהם קצף עליהם ושרפם. אמר לו בני שוטה, וכי יש בהם כוח או יש בהם רוח חיים שהם יכולים לעשות כל אלה, והלא אני עשיתים מעץ. אמר לו ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, ואם אין בהם כח למה אמרת לי אלהי ברא שמים וארץ. מה עשה תרח, הלך אצל נמרוד ואמר לו בני שרף את אלהי ואלהיך באש. שלח נמרוד בשביל אברהם ואמר לו למה עשית כן. אמר לו אני לא עשיתי כן אלא הגדול. אמר לו נמרוד וכי יש בהם רוח חיים שיכולין לעשות כן. אמר לו ישמעו אזניך מה שאתה מדבר בפיך, ואם אין בהם כח למה תניחו למי שברא שמים וארץ ותשתחוו לעץ. אמר לו אני בראתי שמים וארץ בכוחי, אמר לו אברהם אתה יכול לבראות, כשיצאתי מן המערה ראיתי השמש יוצא במזרח ושוקע במערב, עשה אתה שיצא במערב וישקע במזרח ואשתחוה לך, ואם לאו מי שהגביר את ידי לשרוף את האלילים הוא יגבירני ואהרוג אותך. אמר נמרוד לחכמיו מה יהא דינו של זה, אמרו לו זהו שאמרנו עליו עתידה אומה לצאת ממנו שתירש העולם הזה והעולם הבא, ועתה כמשפט הזה שעשה כן יעשה לו, מיד השליכוהו לתוך כבשן האש, באותה שעה נתמלא עליו הקב”ה רחמים והצילו, שנאמר אני ה’ אשר הוצאתיך מאור כשדים

רבנו בחיי על בראשית פרק טו פסוק ז

ב. אברהם בחנותו של אביו. אברהם ונמרוד.

מקור ב. 

וימת הרן על פני תרח אביו רבי חייא בר בריה דרב אדא דיפו תרח עובד צלמים היה חד זמן נפיק לאתר הושיב לאברהם מוכר תחתיו הוה אתי בר אינש בעי דיזבן והוה א”ל בר כמה שנין את והוה א”ל בר חמשין או שיתין והוה א”ל ווי ליה לההוא גברא דהוה בר שיתין ובעי למסגד לבר יומי והוה מתבייש והולך לו חד זמן אתא חד איתתא טעינה בידה חדא פינך דסולת אמרה ליה הא לך קרב קודמיהון קם נסיב בוקלסא בידיה ותבריהון לכולהון פסיליא ויהב בוקלסא בידא דרבה דהוה ביניהון כיון דאתא אבוה א”ל מאן עביד להון כדין א”ל מה נכפר מינך אתת חדא איתתא טעינה לה חדא פינך דסולת ואמרת לי הא לך קריב קודמיהון קריבת לקדמיהון הוה דין אמר אנא איכול קדמאי ודין אמר אנא איכול קדמאי קם הדין רבה דהוה ביניהון נסב בוקלסא ותברינון א”ל מה אתה מפלה בי וידעין אינון א”ל ולא ישמעו אזניך מה שפיך אומר נסביה ומסריה לנמרוד א”ל נסגוד לנורא א”ל אברהם ונסגוד למיא דמטפין נורא א”ל נמרוד נסגוד למיא א”ל אם כן נסגוד לעננא דטעין מיא א”ל נסגוד לעננא א”ל אם כן נסגוד לרוחא דמבדר עננא א”ל נסגוד לרוחא א”ל ונסגוד לבר אינשא דסביל רוחא א”ל מילין את משתעי אני איני משתחוה אלא לאור הרי אני משליכך בתוכו ויבא אלוה שאתה משתחוה לו ויצילך הימנו הוה תמן הרן קאים פלוג אמר מה נפשך אם נצח אברהם אנא אמר מן דאברהם אנא ואם נצח נמרוד אנא אמר דנמרוד אנא כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול אמרין ליה דמאן את אמר להון מן אברהם אנא נטלוהו והשליכוהו לאור ונחמרו בני מעיו ויצא ומת על פני תרח אביו הה”ד (שם יב) וימת הרן על פני תרח וגו’:

מדרש רבה בראשית פרשה לח פסקה יג

מקור ג.

אמרו עליו על אברהם אבינו שבשעה שנתן לו אביו מלא קופות של אלהות למכור אותם בשוק בא אדם אחד אל אברהם בשוק ואמר לו אברהם יש לך אלוה אחד למכור ואמר לו אברהם איזה אלוה אתה רוצה ליקח ואמר לו לאברהם אני הוא גבור תן לי אלוה גבור כמותי ונטל אברהם פסל אחד שהיה עומד למעלה מכולם ואמר לו טול לך את זה ואמר לו לאברהם וכי אלוה זה הוא גבור כמותי ואמר לו ריקה עדיין אין אתה יודע משפט אלהות ועכשיו מה אתה מבקש מהם ואמר לו אברהם והלא שוטה שבעולם אתה אלמלא לא היה אלוה זה גבור מכולם לא היה יושב למעלה מכולם אבל איני רוצה לדבר עמך כלום עד שתתן לי את הדמים מיד נתן לאברהם את הדמים ונטל לו את אותו האלוה בשעת פטירתו להלוך אמר לו אברהם בן כמה שנים אתה ואמר לו בן שבעים שנה אני ואמר לו אברהם אלוה זה שקנית אתה משתחוה לו או הוא משתחוה לך אמר אני משתחוה לו ואמר לו אברהם והלא אתה גדול מאלהיך שאתה נבראת מן שבעים שנה והאיך תשתחוה לאלוה זה שנעשה היום בקורנס מיד החזיר והשליך לאותו אלוה לתוך קופתו של אברהם וחזר ונטל מאברהם את דמיו והלך לו. ואח”כ באת אשה אחת אלמנה ואומרת לו לאברהם אשה עניה אלמנה אני תן לי אלוה עני כמותי מיד נטל אברהם פסל א’ שהיה יושב למטה מכולם ואמר לה אברהם לאותה אשה בעניותך טלי לך את אלוה זה ואמרה לו לאברהם אלוה זה קשה הוא ואין אני יכולה לעמוד לפניו ואמר לה אברהם והלא שוטית שבעולם את אלמלא לאו שפל הוא מכולם לא היה יושב למטה תחת כולם ואין הוא רוצה לזוז ממקומו עד שתתן לי את הדמים מיד נתנה הדמים ונטלה את הפסל. בשעת פטירתה להלוך א”ל אברהם בת כמה שנים את ואמרה לו בת שנים הרבה אני ואמר לה אברהם תיפח נפשה דההיא אתתא את שנבראת משנים הרבה האיך תשתחוה לאלוה זה שעשה אותו אבא אתמול בקורנס מיד החזירה לאותו אלוה לתוך קופתו של אברהם וחזרה ונטלה מן אברהם את דמיה והולכת לה. באותה שעה נטל אברהם את כל האלהות והביא אותם אצל תרח אביו ואמרו לו שאר בניו לאביהם תרח אברהם זה אינו יכול למכור אלהות בוא ונעשה אותו כומר וא”ל אברהם מה מלאכתו של כומר אמרו לו לאברהם מכבדין מלפניהם ומרביצין מים לפניהם ומאכילין אותן ומשקין להם ונותנין לפניהם אכילה ושתיה מיד נתן אברהם לפניהם אכילה ושתיה ואמר להם קחו ואכלו טלו ושתו למען תדעו שתיטיבו לבני אדם בשביל שנתתי לפניכם אכילה ושתיה ולא היה בהם אחד שהיה נוטל כלום לאכול ולשתות מיד פתח אברהם ואמר (תהלים קט) פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא יאזינו ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו מה עשה אברהם נטל את המקל והיה משבר את כולן והשליך אותן אל תוך מדורת האש ובא וישב עליהן ובתוך כך בא נמרוד ומצא לאברהם שעשה כך ואמר לו נמרוד לאברהם הכי אתה הוא אברהם בן תרח ואמר לו אברהם הן וא”ל נמרוד לאברהם וכי אין אתה יודע שאני אדון של כל המעשים והחמה והלבנה והכוכבים והמזלות ובני האדם מלפני יוצאין כולן ואתה למה אבדת את יראתי. באותה שעה נתן הקב”ה בינה לאברהם ואמר לו אברהם לנמרוד אדוני המלך (נ”י אדוני המלך עדיין לא הייתי יודע רצונך אומר לפניך ד”א לגדולתך אמר לו אמור אמר לו מנהג של עולם וכו’) מנהגו של עולם כך הוא שמיום שנברא העולם ועד עכשיו היתה החמה יוצאת ממזרח ושוקעת במערב למחר תהא מצוה את החמה שתצא ממערב ותשקע במזרח ואז אני מעיד בך שאדון של כל המעשים אתה ואם אתה הוא אדון העולם כמו שאמרת בודאי כל הנסתרות הם גלויות לך א”כ אמור לי מה יש בלבי ומה אני עתיד לעשות, באותה שעה הניח אותו רשע נמרוד ידו על זקנו והיה מתמה בלבו ואמר לו אברהם אל תתמה בלבך כי לא אדון העולם אתה בנו של כוש אתה ואם אדון העולם אתה למה לא הצלת את אביך מן המיתה אלא כשם שלא הצלת את אביך מן המיתה כך אתה לא תוכל להנצל מן המיתה. מיד קרא נמרוד לתרח אביו ואמר לו מה תהא משפטו של אברהם בנך זה ששרף אלהות שלי אין משפטו אלא שרפה מיד לקח נמרוד את אברהם וחבשו בבית האסורים והוציאו להשליכו לכבשן האש מיד כפתוהו ועקדוהו לאברהם והניחוהו ע”ג האבן והקיפו לו עצים מד’ רוחותיו חמש אמות לכל צד וגבהן של עצים חמש אמות ועד אותו שעה לא הכיר תרח את בוראו מיד באו שכניו ובני עירו וטפחו לו על ראשו ואמרו לו בושת בושה גדולה וכלמה אותו בן שהיית אומר עליו שהוא יורש עוה”ז ועוה”ב שרפו נמרוד. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא וירד בעצמו והצילו שנאמר (בראשית טו) אני ה’ אשר הוצאתיך מאור כשדים. אמר תרח בלבו שמא יעמדו ויהרגו את בני מיד עמד תרח ויצא משם עם אברם בנו שנאמר (שם יא) ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן וישבו שם ובשכר שיצא משם תרח עם אברהם בנו לשם שמים המליכו הקב”ה לאברהם אבינו בחיי תרח אביו ל”ה שנה שנאמ(שם כג) ויענו בני חת את אברהם לאמר לו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו ולהלן הוא אומר (ויקרא ד) אשר נשיא יחטא מה להלן שאין על גביו אלא ה’ אלהיו אף כאן שאין על גביו אלא ה’…

תנא דבי אליהו זוטא פרק כה

ג. אל ארץ לא נודעת

מקור ד.

אמר רבי לוי בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים אמר הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש בעידור בשעת העידור אמר הלואי יהא חלקי בארץ הזאת אמר לו הקב”ה לזרעך אתן את הארץ הזאת:

מדרש רבה בראשית פרשה לט פסקה ח